החלטה בתיק ת"א 18536-08
|
ת"א בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
18536-08
10.2.2013 |
|
בפני : יאיר דלוגין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. אליהן חסן 2. הנריט חסן עו"ד תומר יחיא |
: בנק מזרחי טפחות בע"מ עו"ד עופר שטריקר |
| החלטה | |
לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע ובתגובה (לא הוגשה תשובה), החלטתי לעכב את מתן פסק הדין עד להחלטה בבר"ע. השיקולים לעיכוב ביצוע הנם שניים - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות.
לעניין סיכויי הבר"ע, מאחר ומדובר בערעור על החלטה שלי, ככלל, אני מעדיף, לצרכי בקשות לעיכוב ביצוע, לצאת מתוך נקודת מוצא כי קיימים סיכויים לערעור, למעט במקרים חריגים. במקרה הנוכחי, לעניות דעתי, סיכויי הבר"ע אמורים להיות נמוכים (זאת גם עמדתה הראשונית ולכאורית של ערכאת הערעור, כעולה מהחלטתה מיום 5.2.13). אין לי אלא לחזור על שכתבתי בהחלטתי נשוא הבר"ע ולהוסיף כי בקשת הנתבע להעברת התיק למותב אחר הנה בנסיבות העניין, בבחינת ניסיון ל"פורום שופינג" ולבחירת מותב נח יותר, כעולה מהעיתוי שבו ביקש העברת התיק כאמור (רק לאחר ששמע את דעתו של מותב זה על התיק). השתלשלות העניינים אינה מצדיקה העברת התיק למותב אחר, כפי שנומק בהחלטתי נשוא הבר"ע. חשש ממשי למשוא פנים לא עומד כלל על הפרק וזאת משמותב זה הביע דעתו לאחר תם כל ההליכים בתיק ולרבות הגשת הסיכומים והרי גם הנתבע לא ביקש העברת התיק ממותב זה בשל טענת פסלות המושתתת על חשש כאמור.
באשר לסיכויי הערעור על החלטתו של מותב זה, שלפיה הוא משוכנע כי יכול לקבוע ממצאים עובדתיים ללא שמיעת הראיות מחדש, מדובר בעניין שמסור לשיקול דעת נרחב של הערכאה הראשונה. מעבר לכך, כפי שציינתי בהחלטתי וכפי שעולה היום ביתר שאת (הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה עת טיוטת פסק הדין כבר הייתה בפני הגהה אחרונה), קיימות ראיות למכביר, לרבות דברים שאמר הנתבע עצמו בחקירתו, אשר פועלות כנגד גרסת ההפטר, הוא העניין המרכזי שבגינו טען הנתבע לצורך בשמיעת העדים מחדש. גם העיתוי של הדרישה לשמיעת ראיות מחדש מעיד על חוסר תם לב מצד הנתבעים. כזכור, הבקשה הועלתה רק לאחר שמותב זה הביע עמדתו לגבי הסיכויים וסיכונים בתיק בישיבת יום 19.12.12, כשקודם לכן, למרות שניתנה ההזדמנות לטעון כי על מותב זה לשמוע הראיות מחדש, לא נתבקש הדבר, אלא להפך, מותב זה התבקש על ידי הנתבעים לגשת למלאכת כתיבת פסק הדין. הבקשה לשמיעת הראיות מחדש גם לא הועלתה מיד בתם הישיבה האמורה, אלא רק כעבור שבוע, תקופה שהתאפשרה לנתבעים לצורך גיבוש עמדתם להצעת הפשרה שבית המשפט הציע, כשבינתיים, מותב זה משקיע שעות על גבי שעות עבודה לכתיבת פסק הדין וגם כאן יש, אפוא, טעם נפגם ושיהוי בהתנהלות הנתבעים.
לעניין מאזן הנוחות, ניתן היה לכאורה לתת את פסק הדין ולעכב רק את ביצועו עד להחלטה בבר"ע. עם זאת, איני סבור שיש לכך מקום. משהתבקש בית המשפט של ערעור לבחון האם יש מקום למתן פסק הדין על ידי מותב זה והאם יש מקום לחייב מותב זה לשמוע את הראיות מחדש, יהיה זה נכון, גם אם סיכויי הערעור אמורים להיות נמוכים ביותר בעיני, כי מותב זה ימתין להחלטת ערכאת הערעור. לפיכך, מתן פסק הדין מעוכב עד להחלטה בבר"ע. בנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בלשכתי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|